אם שהוחתמה כלווה במשכנתא של בתה: תביעת בנק טפחות לפנות אותה מדירתה נדחתה
בית המשפט דחה את תביעת בנק טפחות לפנות אם מדירתה, וקבע שהחתמתה כ"לווה נוספת" במשכנתא של בתה הייתה פיקציה שנועדה לעקוף את הגנות חוק הערבות.
הרקע והעובדות: אם שצורפה כ"לווה נוספת" למשכנתא של בתה
הפרטים כאן מבוססים על דיווח בוואלה כסף. הנוסח המלא של פסק הדין לא נמצא ברשת פתוחה. לפי הדיווח, השופט איתן אורנשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את תביעת בנק טפחות לפנות אם מדירתה.
לפי הדיווח, ב-1999 רכשו הבת ובעלה דירה בבת ים ב-615 אלף ש"ח, בלי הון עצמי. סניף טפחות בבת ים הסכים לממן את מלוא הסכום, בתנאי ששעבדו את הדירה, שהאם תצורף כלווה נוספת ושהאם תשעבד את דירתה. ימים ספורים אחר כך נחתם הסכם הלוואה נוסף, ובסך הכול עמדו ההלוואות על 632 אלף ש"ח.
בני הזוג לא עמדו בהחזרים, והבנק מימש את דירתם. היא נמכרה ב-2004 ב-726 אלף ש"ח. האם לא צורפה לתיק ההוצאה לפועל, והבנק לא שלח לה דוחות על הפיגורים ועל המכירה. רק באוקטובר 2007 דרש ממנה הבנק כ-280 אלף ש"ח, ושבוע אחר כך פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד דירתה.
טענות הצדדים
האם טענה שהופתעה מהדרישה, כי סברה שההלוואה נפרעה עם מכירת דירת בני הזוג. לטענתה, הבנק יצר פיקציה כשצירף אותה כלווה, אף שבפועל הייתה ערבה. עוד טענה שפקידת הבנק אמרה לה שכספי המכירה יספיקו לפירעון.
הבנק טען שההודעות לא נשלחו בשל כשלים טכניים במחשבים. לשיטתו, האם הייתה צריכה לדעת על הפיגורים, והיא לא הוכיחה נזק מאי משלוח ההתראות.
מה קבע בית המשפט: ערבה, לא לווה
לפי הדיווח, השופט קבע שיש לראות באם ערבה ולא לווה נוספת. הוא כתב שהחתמתה הייתה "פיקציה פסולה שנועדה לעקוף תופעה שהמחוקק סבר שיש לעקר אותה מהשורש". עוד ציין שבנק המתמחה במשכנתאות מודע לכך שאין להתקשר עם לווה נוסף אלא במתווה של חוק הערבות.
נקבע שהבנק הפר הוראות של חוק הערבות החלות עליו ואת חובת תום הלב בקיום חוזה. האם נפטרה מהתחייבויותיה כלפי הבנק. השופט הורה לרשם המקרקעין למחוק את המשכנתא הרשומה לטובת הבנק על זכויותיה בדירתה. הבנק חויב בהוצאות משפט של 35 אלף ש"ח.
משמעות ללקוחות מזרחי טפחות
לפי פסק הדין כפי שדווח, בית המשפט בוחן את מהות ההתקשרות ולא רק את הכותרת במסמך. מי שהוחתם כלווה נוסף אך לא קיבל את כספי ההלוואה ולא נהנה מהם, יכול לבדוק אם מעמדו בפועל הוא של ערב. מקרים נוספים של ערבים מופיעים בעמוד ע"א 4651-02-17: ערבה למשכנתא נגד מזרחי טפחות.
מקורות
שאלות נפוצות על פסקי דין נגד בנק מזרחי טפחות
האם בנק יכול להחתים הורה כלווה נוסף במשכנתא של ילדו?
בפסק הדין שדווח בוואלה נקבע שהחתמת האם כלווה נוספת הייתה פיקציה, ושמעמדה האמיתי היה של ערבה, ולכן חלות עליה הגנות חוק הערבות.
מה קרה למשכנתא על דירת האם?
השופט הורה לרשם המקרקעין למחוק את המשכנתא שנרשמה לטובת הבנק על זכויות האם בדירתה.
האם הבנק היה חייב לעדכן את האם על הפיגורים?
הבנק טען שההודעות לא נשלחו בשל כשל טכני. בית המשפט קבע שהבנק הפר את הוראות חוק הערבות ואת חובת תום הלב.
כמה הוצאות שילם הבנק?
35 אלף ש"ח, לפי הדיווח.
הנוסח המלא לא נמצא ברשת פתוחה; הפרטים לפי דיווח, טרם אומתו מול נוסח ההחלטה
מקורות
ציטוט ההחלטה
מספר תיק לא צוין במקור, בית המשפט המחוזי בתל אביב, 11.10.2010. מקור: נט המשפט, תיק מספר תיק לא צוין במקור.
קראו גם
ע"א 4651-02-17 פרפדיה: חיוב ערבה לשלם למזרחי טפחות 175,000 ש"ח בוטל
על פי כותרת המאגר, בית המשפט המחוזי ביטל את חיובה של ערבה לשלם לבנק 175,000 ש"ח שנפסקו נגדה בבית משפט השלום בחיפה.
- ערכאה
- בית המשפט המחוזי בחיפה (ערעור אזרחי)
- סכום
- 175,000 ש"ח
- נושא
- ערבים וערבויות
ע"א 4525/09 שערי שמים: העליון ביטל ערבות כי מזרחי טפחות לא גילה לערבה שהלווים בפיגור
בית המשפט העליון קיבל חלקית ערעור של ערבה וקבע שערבותה להלוואה השנייה והמשכנתא השנייה על דירתה בטלות, משום שהבנק לא גילה לה שהלווים אינם עומדים בתשלומים; הבנק רשאי להיפרע מהדירה רק עד 250,000 ש"ח.
- ערכאה
- בית המשפט העליון
- נושא
- ערבים וערבויות