רע"א 2549/09 אי.סי.אמ: למזרחי טפחות אין זכות קיזוז במניות של לקוחה בפירוק
בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע שלבנק אין זכות קיזוז ביחס למניות שהחזיק עבור לקוחה בפירוק, משום שהמניות שייכות ללקוחה ואינן חוב כספי של הבנק; פסק הדין של המחוזי בוטל והדיון הוחזר אליו.
הרקע והעובדות ברע"א 2549/09 אי.סי.אמ נגד בנק מזרחי טפחות
פסק הדין ניתן בבית המשפט העליון ב-28 ביולי 2010. המבקשת היא חברת אי.סי.אמ יצרני מיזוג אוויר בע"מ, שנמצאת בפירוק ופעלה באמצעות המפרק. המשיבים הם בנק מזרחי טפחות וכונס הנכסים הרשמי. ההליך הוגש כבקשת רשות ערעור, ובית המשפט דן בו כערעור.
לפי פסק הדין, החברה החזיקה ברבע ממניות חברה אחרת, שהחזיקה ברוב מניותיה של חברה ציבורית. ב-1999 הלווה הבנק לחברה האחרת 4,500,000 ש"ח. בהמשך הוחלט שבעלי המניות ייטלו את ההלוואה על עצמם לפי חלקם, ויקבלו את מניות החברה הציבורית באותו יחס.
ב-2002 פתחה החברה חשבון בבנק. באותה עת רבץ על נכסיה שעבוד צף לטובת בנק הפועלים, והבנק דרש אישור שהמניות יוחרגו ממנו. אחרי שהתקבל אישור כזה בפקס, הועברו לחשבון החברה רבע מהמניות. ביולי 2003 ניתן צו לפירוק החברה. במאי 2004, אחרי צו הפירוק, מכר הבנק את המניות והשתמש בתמורה לכיסוי החוב. לטענת המפרק, הוא גילה רק ב-2007 שהחברה ניהלה חשבון בבנק ושמניותיה נמכרו.
טענות הצדדים
המפרק טען שהחוב לא היה של החברה אלא של בעל השליטה בה. הוא טען גם שהבנק הסתיר את מכירת המניות. לדבריו, הבנק הגיש בהליך הכינוס תביעת חוב של 4,000 ש"ח בלבד, והודיע בהליך עיקול שאין אצלו נכסים של החברה.
הבנק טען שהוא נושה מובטח במניות מכוח משכון או עיכבון. לחלופין טען שהיה רשאי לקזז את זכות החברה במניות כנגד החוב, לפי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל. כונס הנכסים הרשמי תמך בעמדת הבנק לגבי הקיזוז.
במרץ 2008 הסכימו הצדדים, לפי הצעת בית המשפט המחוזי, שהבנק יעביר למפרק את כל הכספים שנדרשו, ובמקביל יבקש מהמפרק להכיר בזכויותיו בתמורת המניות. המפרק דחה את דרישת הבנק וקבע שמעמדו כשל נושה רגיל. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את ערעור הבנק וקבע שהיה זכאי לקזז. עם זאת מתח המחוזי ביקורת על התנהלות הבנק וחייב אותו בהוצאות.
מה קבע בית המשפט העליון: זכות קיזוז של מזרחי טפחות במניות
השופט א' גרוניס כתב את פסק הדין, והשופטות מ' נאור וא' חיות הסכימו. תחילה נקבע שההליך היה צריך להיות ערעור בזכות, משום שהכרעה במעמד של נשייה מסוימת היא פסק דין.
בשאלה העובדתית, בית המשפט לא התערב בקביעה שהחברה היא שנטלה על עצמה את החוב. החוב נרשם בחשבונה והיא החלה לפרוע אותו. נדחתה גם הטענה שייחוס החוב לחברה היה העדפת מרמה של נושה, משום שהמפרק לא הראה שהתקיימו התנאים לכך. בית המשפט הוסיף שהתנהלות הבנק מול הכונס והמפרק הייתה בעייתית, אך הדבר אינו משנה את המסקנה בעניין החוב.
בשאלת הקיזוז, בית המשפט קבע שסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל חל רק על חיובים כספיים. אי אפשר לקזז במסגרתו חיוב למסור נכס. המועד הקובע בפירוק הוא יום מתן צו הפירוק.
בית המשפט הפנה גם לדין האנגלי, שלפיו נאמן אינו רשאי לקזז נכסים שהוא מחזיק בנאמנות כנגד חוב פרטי של הנהנה, משום שזכות הנהנה היא קניינית. נשאר פתוח, ולא הוכרע, אם ניתן לקזז חיוב כספי שעדיין לא התגבש ביום הקובע.
המניות היו של חברה ציבורית, רשומות על שם חברה לרישומים. בית המשפט הסתמך על הלכת אובזילר, שתיארה את שרשרת הנאמנויות בין החברה לרישומים, הבנק המרכז וחבר הבורסה. לפי סעיף 177(1) לחוק החברות, החברה הייתה בעלת המניות, והבנק, כחבר בורסה, החזיק אותן עבורה בנאמנות. לא נטען שהבנק קיבל הוראה למכור אותן. לכן ביום צו הפירוק לא היה לבנק חיוב כספי כלפי החברה שניתן לקזז.
התוצאה: הערעור התקבל ופסק הדין של המחוזי בוטל, למעט רכיב ההוצאות. התיק הוחזר למחוזי כדי לקבוע אם היה לבנק משכון או עיכבון על המניות, ואם היה רשאי לממש אותן. בעליון לא נפסקו הוצאות.
ציטוטים מההחלטה
המניות לא שיקפו חוב כספי של הבנק כלפי החברה. המניות היו בבעלותה של החברה, והבנק החזיק אותן עבורה בנאמנות.
מתוך פסק דינו של השופט א' גרוניס.
משלא התקיים חיוב כספי בנוגע למניות, לא היה לו לבנק מה לקזז מול חובה של החברה כלפיו.
מתוך פסק דינו של השופט א' גרוניס.
התנהלותו של המשיב מול הכונס והמפרק הייתה בעייתית, בלשון המעטה, מבחינות שונות.
מתוך פסק דינו של השופט א' גרוניס, בהתייחס לקביעת בית המשפט המחוזי.
משמעות ללקוחות מזרחי טפחות
פסק הדין קובע שניירות ערך שהבנק מחזיק עבור לקוח שייכים ללקוח. הם אינם כסף שהבנק חייב לו, ולכן הבנק אינו יכול לקזז אותם כנגד חוב לפי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל. זכות של הבנק במניות תלויה בבטוחה אחרת, כמו משכון, שנבחנת בנפרד.
לקוח או מפרק שמגלים שהבנק מכר ניירות ערך מחשבון יכולים לבקש את המסמכים שעליהם הבנק מסתמך ואת מועד המכירה. פסקי דין נוספים בנושא אשראי וקיזוז מופיעים במאגר פסקי הדין.
מקורות
שאלות נפוצות על פסקי דין נגד בנק מזרחי טפחות
מה נקבע ברע"א 2549/09 אי.סי.אמ נגד בנק מזרחי טפחות?
בית המשפט העליון קבע שלבנק לא הייתה זכות קיזוז ביחס למניות שהחזיק עבור החברה בפירוק, משום שהמניות שייכות לחברה ואינן חוב כספי של הבנק. פסק הדין של המחוזי בוטל והתיק הוחזר אליו.
האם בנק יכול לקזז מניות של לקוח כנגד חוב בפירוק?
לפי פסק הדין, קיזוז לפי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל חל רק על חיובים כספיים. מניות שהבנק מחזיק בנאמנות עבור הלקוח אינן חיוב כספי, ולכן אינן ניתנות לקיזוז בדרך זו.
האם הבנק הפסיד סופית את תמורת המניות?
לא בהכרח. בית המשפט העליון החזיר את התיק למחוזי כדי לבדוק אם היה לבנק משכון או עיכבון על המניות ואם היה רשאי לממש אותן.
מי היו השופטים בתיק?
השופט א' גרוניס כתב את פסק הדין, והשופטות מ' נאור וא' חיות הסכימו.
מקורות
ציטוט ההחלטה
רע"א 2549/09 (אי.סי.אמ יצרני מיזוג אוויר בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות), בית המשפט העליון, 28.07.2010. מקור: נט המשפט, תיק רע"א 2549/09 (אי.סי.אמ יצרני מיזוג אוויר בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות).
קראו גם
מזרחי טפחות נ' אורלי הרן: הבנק יישא במחצית הנזק ממסחר ספקולטיבי באופציות
בית המשפט דחה חלקית את תביעת הבנק לכ-12.3 מיליון ש"ח וקבע שהבנק נושא במחצית הנזק שנגרם בחשבון לקוחה מפעילות ספקולטיבית של בנה, שנעשתה בליווי פקידי הבנק.
- ערכאה
- בית המשפט המחוזי בתל אביב
- נושא
- אשראי, קיזוז וחובת זהירות
ריבית הפרה בתקופת כינוס: שבעה בנקים, ובהם מזרחי טפחות, חויבו בכ-48.5 מיליון ש"ח
לפי הדוח השנתי של הבנק, בית המשפט חייב את הבנקים הנתבעים לשלם לתובעים כ-48.5 מיליון ש"ח בצירוף הפרשים, החזר אגרה ושכר טרחה של כ-4.2 מיליון ש"ח, בשל חיוב "ריבית הפרה" בתקופת הכינוס; חלקו של מזרחי כ-10%.
- ערכאה
- בית המשפט המחוזי מרכז (פתח תקווה)
- סכום
- 48,500,000 ש"ח
- נושא
- אשראי, קיזוז וחובת זהירות
חילול שיקים והגבלת חשבון: בנק המזרחי חויב ב-327,800 דולר ועוד 150,000 ש"ח
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וחייב את בנק המזרחי המאוחד לפצות לקוח ב-327,800 דולר על מכירת נכסים בבהילות וב-150,000 ש"ח על עוגמת נפש, ועוד 30,000 ש"ח הוצאות.
- ערכאה
- לא צוין בכתבה
- נושא
- אשראי, קיזוז וחובת זהירות