ת"צ 2959-01-19 קרן אביב: מזרחי טפחות חויב ב-82.4 מיליון ש"ח על עמלת התראה

הרקע: מפסק הדין החלקי לחישוב הפיצוי

ב-27 באוגוסט 2024 נתן השופט צבי ויצמן מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד פסק דין משלים בתובענה הייצוגית ת"צ 2959-01-19, קרן אביב נגד בנק מזרחי טפחות. פסק הדין קבע כמה כסף על הבנק להשיב ללקוחות שחויבו בעמלה על מכתבי התראה, ואיך תבוצע ההשבה.

שאלת האחריות הוכרעה קודם לכן. בפסק דין חלקי מ-5 באפריל 2021 נקבע שההערה בתעריפון, לפיה העמלה נגבית "החל מההודעה השנייה", מתייחסת להודעה שנייה על אותה חריגה. ערעור על פסק הדין החלקי נדחה בבית המשפט העליון ב-16 במאי 2022. הנימוקים מפורטים בעמוד פסק הדין החלקי בתיק קרן אביב.

ב-15 בנובמבר 2022 מינה בית המשפט את רואה החשבון אהוד רצאבי כממונה. הוא התבקש לבדוק את מספר חברי הקבוצה מ-2 בינואר 2012 עד 12 בנובמבר 2019, את סכום העמלות שנגבו ואת ערכן לפי שלוש שיטות שערוך. חוות הדעת הוגשה ב-1 בינואר 2024, והממונה נחקר עליה ב-31 במרץ 2024.

ממצאי הממונה: 2.49 מיליון מכתבי התראה

הממונה זיהה שני סוגי מכתבים: "מכתב 90" על פיגור בהחזר הלוואת משכנתא, ו"מכתב 325" על חריגה ממסגרת האשראי. לפי בדיקתו, בתקופה הרלוונטית שלח הבנק כ-2.49 מיליון מכתבים מסוגים אלה לכ-423 אלף חשבונות. סך העמלות שנגבו שלא כדין עמד על כ-72 מיליון ש"ח.

הממונה מצא שבחלק מהמקרים העמלה לא נגבתה בפועל, בגלל זיכוי או בגלל מחיקת חוב בהסדר. בשנת 2022 עמד שיעור הזיכויים על 1.02% מהעמלות. ללקוחות פרטיים שחויבו ב-5 ש"ח השיעור היה 0.09%, ולעסקים שחויבו ב-90 ש"ח הוא היה 2.15%. שיעור מחיקות החוב נמצא 6.33%.

הממונה מצא גם שכ-60% מהחשבונות שבהם נגבה יתר עדיין פעילים בבנק. כ-40% מהגבייה העודפת נעשו מכ-95,000 לקוחות עבר, בסכום נומינלי של כ-27 מיליון ש"ח.

טענות הצדדים לגבי גובה הפיצוי

התובעת טענה שיש להשיב את מלוא העמלות בלי הפחתות. לדבריה, אין להתחשב בכך שהבנק נתן את ההטבה מרצונו, שכן אחרת בנקים יפרסמו הטבות בידיעה שלא יכובדו במלואן. היא הסכימה להפחתה יחסית בגין מחיקות חוב, וביקשה לשערך את הסכום לפי הריבית הבנקאית שנגבתה מלקוחות ביתרת חובה.

הבנק טען שהפרשנות שנקבעה אינה זו שהתכוון אליה, ושאין זה הוגן שיפסיד מיליונים בשל חוסר דיוק בניסוח הטבה. הוא העלה טענות של אשם תורם, השתק ושיהוי. עוד הסתמך על סעיף 17.2 לתנאים הכלליים לניהול חשבון, המחייב לקוח להשיג על חיוב תוך 90 יום. הבנק ביקש לנכות את מלוא המחיקות, להימנע משערוך ולהגביל את שכר הטרחה.

מה קבע בית המשפט בפסק הדין המשלים

חובת השבה מלאה של העמלה

בית המשפט קבע שעל העמלה עצמה חלה חובת השבה מלאה, ואין לקזז ממנה בשל כך שמדובר בהטבה וולונטרית. הוא דחה את טענת האשם התורם. לדבריו, אילו העדר תביעה מצד רוב הלקוחות היה מוותר על זכותם, לא ניתן היה להגיש תובענה ייצוגית כלל.

גם סעיף 17.2 לתנאים הכלליים לא פטר את הבנק. בית המשפט ציין שמדובר בשיטה קבועה של הבנק ולא בטעות מקרית, ושלקוח רגיל ספק אם היה שם לב לחיוב של 5 ש"ח. עוד ציין שמחוות הדעת עולה שחלק מהלקוחות כן פנו לבנק בעניין העמלה.

ניכוי זיכויים ומחיקות

לעניין הזיכויים אומצה הצעת הממונה: ניכוי של 1.5% לשנים 2012 עד יוני 2015 ו-1.02% מיולי 2015 ואילך. לשנת 2015, שבמחציתה השתנה גובה העמלה, נקבע ניכוי ממוצע של 1.26%. לעניין המחיקות אומצה עמדת הבנק, וכל שיעור 6.33% נוכה. בית המשפט נימק זאת בכך שתחשיב פרטני כמעט אינו ישים, ובכך שהפער בין עמדות הצדדים בנקודה זו הוא כ-2.4% בלבד. הסכום הנומינלי שנקבע להשבה הוא 66,508,037 ש"ח.

שערוך: הפרשי הצמדה וריבית כחוק

בית המשפט בחר בדרך ביניים: הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ולא ריבית בנקאית. הממונה הסביר שאי אפשר לחשב ריבית בנקאית באופן מדויק, כי הדבר מחייב שחזור של כל חשבון. לכן תחשיב כזה היה רק הערכה גסה. עם השערוך הגיע סכום הפיצוי ל-82,414,646 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מ-31 בדצמבר 2023 ועד התשלום בפועל.

גמול ושכר טרחה

בית המשפט נשען על הלכת סופרגז ועל הצעת תיקון מס' 16 לחוק תובענות ייצוגיות, שפורסמה ב-22 ביולי 2024. הוא הפחית 2% מכל מדרגה בהצעה, בשל ניהול ההליך בידי בא כוח התובעת, שהתנגד למינוי מומחה בשלב מוקדם. נקבעו המדרגות הבאות:

• עד 5 מיליון ש"ח: שכר טרחה 19%, גמול 4%.
• בין 5 ל-10 מיליון ש"ח: שכר טרחה 15%, גמול 3%.
• בין 10 ל-30 מיליון ש"ח: שכר טרחה 11%, גמול 2%.
• בין 30 ל-60 מיליון ש"ח: שכר טרחה 9%, גמול 1%.
• מעל 60 מיליון ש"ח: שכר טרחה 7%, גמול 1%.

מחצית ישולמו תוך 45 יום, והיתרה לאחר אישור הממונה ובית המשפט על השלמת הביצוע.

ציטוטים מההחלטה

"בעצם חובת ההשבה, שהיא חובה בסיסית ביחס לרכיב כספי שנגבה שלא כדין, דומה כי אין לקזז או להפחית דבר."

פסקה 27, עמוד 13 לפסק הדין המשלים.

"אין מדובר בטעות מקרית או מזדמנת, כגון חיוב שגוי בחשבון הבנק, אלא בשיטה קבועה הנקוטה על ידי הבנק של גביית עמלה גם במכתב ראשון לאחר יצירת חוב חדש"

פסקה 29, עמוד 15 לפסק הדין המשלים.

"פסק הדין משקף, בין השאר, את הסכומים העצומים הנגבים על ידי הבנקים בשל עמלות הנחזות להראות כזניחות."

פסקה 42, עמוד 27 לפסק הדין המשלים.

מי זכאי ומה עושים

הקבוצה כוללת את לקוחות הבנק שחויבו בעמלה בגין הודעה ראשונה בדבר פיגור בתשלום או יתרה חריגה. הממונה בדק את התקופה שבין 2 בינואר 2012 ל-12 בנובמבר 2019. לפי פסק הדין, התשלום אמור להתבצע כך:

• לקוח עם חשבון פעיל בבנק: זיכוי ישיר לחשבון, אחרי הודעה בכתב שמזכירה את מספר ההליך.
• לקוח עבר שמגיעים לו 50 ש"ח ומעלה: הבנק יפעל לאתר אותו ולהעביר לו את התשלום לפי הפרטים שימסור.
• לקוח עבר שמגיעים לו פחות מ-50 ש"ח: הסכום יועבר לקרן כספי תביעות ייצוגיות.
• לקוח שלא אותר או שלא פדה המחאה, וסכומו עולה על 500 ש"ח: פרטיו יועברו לבאי כוח הקבוצה לצורך איתור. אם האיתור ייכשל, היתרה תועבר לקרן.

רואה החשבון אהוד רצאבי מונה לפקח על הביצוע ולעדכן את ההצמדה והריבית עד מועד ההשבה. שכרו על חשבון הבנק. הבנק חויב לפרסם הודעה בשני עיתונים יומיים, ובקישור בולט מדף הבית של אתרו.

לפי דיווח בכלכליסט מ-20 בינואר 2025, הבנק ערער לבית המשפט העליון. לפי הדיווח, השופט יחיאל כשר עיכב את ביצוע פסק הדין המשלים כלפי כל חברי הקבוצה עד להכרעה בערעור. העיכוב הותנה בכך שהבנק לא יגבה ריבית בנקאית על סכומי העמלות שביתרת החובה, אלא רק הפרשי הצמדה וריבית כדין. לכן מועד התשלום תלוי בתוצאת הערעור.

משמעות ללקוחות מזרחי טפחות

פסק הדין מראה שעמלה של 5 ש"ח, שנראית זניחה, יכולה להצטבר לעשרות מיליוני שקלים כשהיא נגבית באופן שיטתי. לפי פסק הדין, לקוח אינו מאבד את זכותו להשבה רק משום שלא השיג על החיוב בזמן.

לקוח שקיבל מכתבי התראה בשנים 2012 עד 2019 יכול לבדוק בדפי החשבון שלו. השאלה היא אם נגבתה עמלה על הודעה ראשונה בחריגה חדשה. פסקי דין נוספים נגד הבנק מרוכזים במאגר פסקי הדין ובעמוד התביעות הייצוגיות.

מקורות

• פסק דין משלים, ת"צ 2959-01-19, 27 באוגוסט 2024 (PDF)
• כלכליסט, 20 בינואר 2025: עיכוב ביצוע בערעור הבנק לבית המשפט העליון

שאלות נפוצות על פסקי דין נגד בנק מזרחי טפחות

הבנק ערער לבית המשפט העליון, וביצוע התשלום עוכב עד להכרעה בערעור (כלכליסט, 20.1.2025)

מקורות

1. https://4bbb07d3-3da6-43db-a2d7-43ac2f6edffd.usrfiles.com/ugd/4bbb07_0ce65eea3afd446ab9294f092ebe9d60.pdf
2. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkwyobnvkx

ציטוט ההחלטה

ת"צ 2959-01-19 (קרן אביב נ' בנק מזרחי טפחות) - פסק דין משלים, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, 27.08.2024. מקור: נט המשפט, תיק ת"צ 2959-01-19 (קרן אביב נ' בנק מזרחי טפחות) - פסק דין משלים.