ע"א 4525/09 שערי שמים: העליון ביטל ערבות כי מזרחי טפחות לא גילה לערבה שהלווים בפיגור

הרקע והעובדות בע"א 4525/09 שערי שמים נגד בנק המזרחי המאוחד

פסק הדין ניתן בבית המשפט העליון ב-28 באוגוסט 2012. המערערים הם חברת שערי שמים הר הזיתים בע"מ, אחד מבעלי השליטה בה ואמו. המשיב הוא בנק המזרחי המאוחד, היום בנק מזרחי טפחות. הערעור הוגש על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה שדחה את תביעתם.

לפי העובדות שנקבעו, שני אחים ניהלו עסק לביגוד ולהנעלה וקיבלו מהבנק ב-1996 הלוואה של 250,000 ש"ח. להבטחתה שועבדו הזכויות בדירת אמם, בהסכמתה. ב-1997, אחרי שהאחים לא עמדו בהחזרים, ניתנה להם הלוואה שנייה של 380,000 ש"ח. האם חתמה כערבה להלוואה השנייה, וב-2000 נרשמה על דירתה משכנתא שנייה.

בית המשפט המחוזי קבע שבעת חתימת האם לא נמסר לה שהאחים אינם עומדים בתשלומי ההלוואה הראשונה. יותר מכך, במסמכי ההלוואה סומנה משבצת שלפיה החייב עומד בהחזר. כשהאחים לא עמדו גם בהלוואה השנייה, פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל למימוש הדירה.

בנוסף, החברה קיבלה מהבנק הלוואה של מיליון דולר לפרויקט בית עלמין בהר הזיתים, ונרשמה משכנתא על המקרקעין. הפרויקט קרס, כונס נכסים מונה, והמקרקעין לא נמכרו.

טענות הצדדים

המערערים טענו שהבנק אישר להם הלוואה של 1.8 מיליון דולר ולא מיליון, ולכן סירב לכבד שיקים מוקדם מהמוסכם. הם טענו שכונס הנכסים פעל כשלוח של הבנק והתרשל במכירה. לגבי הדירה טענו שהאם הוטעתה ושהבנק לא עדכן אותה בזמן אמת על הקשיים בהחזר.

הבנק ביקש להותיר את פסק הדין של המחוזי על כנו.

מה קבע בית המשפט המחוזי

המחוזי קבע שלחברה אושרה הלוואה של מיליון דולר בלבד, ושהבקשה להגדלתה נדחתה. עוד קבע שכונס הנכסים ייצג נאמנה את הבנק ואת החברה, ושהמקרקעין קשים למכירה. לגבי הדירה נקבע שהיעדר חתימת האם על ההלוואה הראשונה הוא פגם טכני, שנרפא בחתימתה על יתר המסמכים.

המחוזי קיבל את הטענה שהאם הוטעתה בעת חתימתה על ההלוואה השנייה. עם זאת קבע שלא הוכח הנזק שנגרם לה מהפרת חובת הגילוי, משום שדירתה כבר הייתה משועבדת לבנק מדצמבר 1996. לכן נדחתה התביעה.

מה קבע בית המשפט העליון: חובת גילוי לערב

השופט ח' מלצר כתב את חוות הדעת העיקרית. הוא דחה את הטענות על גובה האשראי ועל התנהלות כונס הנכסים, משום שערכאת ערעור אינה מתערבת בממצאים עובדתיים אלא במקרים חריגים. לגבי האשראי צוין שהמערערים לא הציגו אף מסמך על הלוואה של 1.8 מיליון דולר. הבנק, לעומת זאת, הציג מסמכים פנימיים רבים על הלוואה של מיליון דולר. לגבי הכונס נקבע שמי שמונה לכונס נכסים מוחזק כפקיד בית המשפט, ושמכירת המקרקעין הייתה קשה מסיבות אובייקטיביות.

לגבי הערבות, השופט מלצר קיבל את הקביעה העובדתית שהבנק הפר את חובת הגילוי, ושינה את המסקנה המשפטית. לפי פסק הדין, במועד החתימה היה לאחים חוב פתוח של כ-180,000 ש"ח, ואי גילויו הוא הטעיה בעניין מהותי לפי סעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). בית המשפט הזכיר שגם ערב הוא "לקוח" לעניין חוק זה.

עוד נקבע שחוק הבנקאות אינו דורש קשר סיבתי כמו בחוק החוזים, ולכן יש לבחון את ההטעיה בצורה מקילה עם הערבה. לפי חלופה זו, אילו הבנק היה מגלה לה את העובדות, היא הייתה מסרבת לחתום. לכן נקבע שאין תוקף לערבותה להלוואה השנייה ואין תוקף למשכנתא השנייה על הדירה.

התוצאה: הבנק רשאי להיפרע מהדירה רק מכוח השעבוד הראשון, עד 250,000 ש"ח, בלי שערוך. אם האחים או האם ימציאו סכום זה, לא ניתן יהיה לממש את הדירה. עיכוב הביצוע נשאר בתוקף עד שישה חודשים ממתן פסק הדין, כדי לאפשר זאת, ולא נפסקו הוצאות.

המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין הצטרף והוסיף שהנזק אינו נוגע לשעבוד הראשון אלא לשעבוד השני, שהערבה לא הייתה מסכימה לו אילו ידעה. השופט נ' הנדל הסכים, והוחלט כאמור בפסק דינו של השופט מלצר.

ציטוטים מההחלטה

יש לציין כי גם ערב הוא "לקוח" לעניין חוק הבנקאות.

מתוך חוות דעתו של השופט ח' מלצר.

הבנק יהא רשאי להיפרע מן הדירה, אך זאת רק עד לסכום של 250,000 ש"ח (סכום הערבות בגין ההלוואה הראשונה).

מתוך חוות דעתו של השופט ח' מלצר.

הנזק שנגרם ל[ערבה] אינו נוגע לשעבוד הראשון מיום 19.12.1996, אלא דווקא לשעבוד השני מיום 20.2.2000.

מתוך חוות דעתו של המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין.

משמעות ללקוחות מזרחי טפחות

פסק הדין קובע שבנק שמחתים ערב חייב לגלות לו אם החייב כבר בפיגור. במקרה זה אי גילוי הפיגור, יחד עם סימון שגוי במסמכי ההלוואה, הספיק כדי לבטל ערבות ומשכנתא על דירת מגורים, גם בלי שהערבה הוכיחה נזק במובן של חוק החוזים.

ערב שנדרש לשלם יכול לבקש את מסמכי הערבות ואת ההודעה לערב, ולבדוק מה נכתב בהם על מצב החוב בעת החתימה. פסקי דין נוספים בנושא ערבות מרוכזים במאגר פסקי הדין, ובהם ע"א 4651-02-17 פרפדיה.

מקורות

• נוסח פסק הדין בע"א 4525/09 (אתר ygoldlaw.co.il)

שאלות נפוצות על פסקי דין נגד בנק מזרחי טפחות

מקורות

1. https://ygoldlaw.co.il/litigation-lawyer/ruling/%d7%a9%d7%a2%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a0-%d7%91%d7%a0%d7%9e%d7%96/

ציטוט ההחלטה

ע"א 4525/09 (שערי שמים הר הזיתים בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד), בית המשפט העליון, 28.08.2012. מקור: נט המשפט, תיק ע"א 4525/09 (שערי שמים הר הזיתים בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד).